<h1>ראבי"ה סימן תשס"ג</h1>
<h2>דף כג:</h2>
רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר. אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ומחוסר צידה כל שאומר הבא מצודה ונצודנו. וכן ביוני שובך ויוני עלייה וצפורים שקננו בטפוחין ובבירות חייב, ואף על פי שבאין לכלובן לערב אין מזונותיהן עליך, [אבל אווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות פטור ומותר שכיון שבאין לכלובן לערב ומזונותיהן עליך] הרי הן כניצודין ועומדין. ואפילו אם לא נכנסו אל הכלוב. וכן משמע הלשון. וכן פירש"י. חיה שקנתה בפרדס וילדה אם הוא סמוך לעיר דעתיה עליה ואין צריך זימון העופר, אבל האם מחוסרת צידה ואסורה. ואם אין ידוע אם ניצוד קודם יום טוב אם לא ספק מוכן ואסור, דתניא ספק מוכן רבן גמליאל מתיר ורבי יהושע אוסר אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהושע, ואם מצא מכמורות מקולקלין מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו, ואם חל ראש השנה ביום ה' ו' וניצוד ביום ה' או ביום ו' אסורין עד מוצאי שבת בכדי שיעשה. ואם הם שני ימים טובים של גליות וניצודו ביום טוב ראשון מותר לערב בכדי שיעשו שהוא ליל יום טוב שני כדברי רש"י, ולדברי ההלכות גדולות אסור עד מוצאי יום טוב שני שהיא שעה הראויה לעשייה, דאמר רב פפא הילכתא גוי שהביא דורון לישראל וכו'. ובתשובות של יום טוב פירש לה אבא מרי שפיר. ורבינו שב"ט פירש דהא דפסק שמואל הלכה כרבי יהושע ומשמע דאית ליה מוקצה אפילו בספק מוכן הני מילי ביום טוב, וכן לקמן אמר רב יהודה אמר שמואל שפוד שצלו בו בשר אסור לטלטלו, ופירש"י משום מוקצה מחמת מיאוס. ויש לדחות דילמא (ד)חמור ליה מוקצה מחמת מיאוס ממוקצה מחמת איסור. ופלוגתא היא במסכת שבת. אבל לקמן בפרק המביא כדי יין (מוכח) הלכה בית שהוא מלא פירות בגמרא [מוכח] דקסבר שמואל דיש מוקצה. ויש מביאין נמי מפרק קמא גבי אפרוח שנולד ביום טוב דרשי לשמואל משום טעמא דמתיר עצמו בשחיטה הא לאו הכי אסור. וזה יש לדחות דאסור לשמואל משום פירות הנושרים או משום משקים שזבו. אבל בפרק כל הכלים (משמע משקין בחול) בהלכה דכל הכלים הניטלין בשבת [משמע] דקסבר שמואל כרבי שמעון במוקצה ובנולד, היינו לענין שבת, וסבירא ליה כרב נחמן. תלמוד בריש מכילתין. ובפרק קמא דשבת הכי גרסינן אמר רב נחמן עז לחלבה וכו' פלוגתא דרב ושמואל, [יש לדחות] דהא ביום טוב מיירי. והא דגרסינן בשילהי פרק נוטל שמואל מטלטל להו לדפרסייתא אגב ריפתא, מיירי ביום טוב. אי נמי בשבת, ומחמיר אנפשיה, כדגרסינן התם אי לאו דאדם חשוב אנא כפא אכיפי למה לי. ובפרק [במה מדליקין] משמע ש[מפ]ני תורת נולד אסורין לטלטל פרסייתא לרבי יהודה, ולרבי שמעון שרי דהא לית ליה נולד.
ואף על גב דבספק מוכן מחמירין, היינו משום דמוקצה משום הוצאה גזור, כדאיתא בפרק כל הכלים, וגם ספיקא לאיסור ולא להקל, אבל אם אין ספק מוקצה אלא ספק תחומין, כגון שיש לו לגוי שני בתים והאחד בתוך תחום, שרי אפילו למי שבא בשבילו, דגרסינן בפרק מי שהוציאוהו אפילו אית ליה סימנים בגויה ספק תחומין דרבנן ומקילין. ואף על גב דדבר שיש לו מתירין הוא, [לא דמי] לביצה דגרסינן לעיל לעולם ספק יום טוב חול וכו', דהתם כי מוקמית ליה אחזקתה הרי לא נולדה. וכן בספק צידה חזקה שלא ניצוד, מה שאין כן בספק תחומין. תדע דהא כי מעיינת בפרק בכל מערבין הלכה ספק עירוב פריק רבא גבי ספק טבל איכא חזקה לחומרא אבל בספק עירוב אזלינן בתר חזקה [לקולא], ואף על גב דאיכא חזקה כנגדו ולחומרא אזלינן להקל, אף על גב שיש לו מתירין לילך בחול למקום שיחפוץ (וכו'). ובפרק קמא דעירובין לענין לחי הבולט מדפנו של מבוי רב אשי אמר אפילו תימא במבוי שמונה וכו' עד הוי ליה ספק דדבריהם וספק דבריהם אזלינן להקל, וכן בפרק במה מדליקין הלכה שלשה דברים צריך אדם וכו' (ו)גרסינן אמרו לו שנים צא וערב עלינו וכו' עד ספיקא דרבנן לקולא, [וגם לקמן בפרק משילין]. ולמאי דפריק רב הונא בר חננא שאני טומאה הואיל ויש לה עיקר מן התורה [גם מוקצה יש לו עיקר מן התורה] משום הוצאה, כדפירש רש"י לעיל בפרק כל הכלים (וגם לקמן בפרק משילין) וכן למאן דאמר משום פירות הנושרין ומשום משקין שזבו אית ליה דררא דאורייתא. אם יש באותו המין במחובר וכו'. פירשו רבותינו משום מוקצה, וגם רבינו אלפסי [פסק] שאפילו לטלטל אסור משום מוקצה, ובשאילתות מוכיח מכאן [שאין] הלכה כרבי שמעון במוקצה מחמת איסור, וסבירא ליה מוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם, ואיכא דאית להו כי האי סברא בפרק מקום שנהגו, ולמאן דאית ליה דהוי מוכן לאדם [ו]גזרינן משום פירות הנושרין משום שמא יעלה ויתלוש, לית ליה דלהוי מוקצה.
<h2>דף כד:</h2>
גרסינן בירושלמי אמר רב גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב כגון מיני פירות וירקות בני יומן אסורים עד הערב בכדי עשייתן הביא עופות וחיות אסורין עד הערב בכדי עשייתן בהמה ודגים יבשים ופירות שהן כמושין צימוקין ודבילה מתוך התחום מותר לו מיד (דאחרים) מחוץ לתחום יחליף [בדאחרים] משום הבא לישראל זה מותר לאחרים.
